Shabbat Shalom: Freedom Comes with a Purpose

Jan 12, 2023

By: Itai Divinsky
Senior Community Israel Emissary (Shaliach) 

This week’s Torah reading introduces us to Moshe, one of the greatest leaders the Jewish people have known. We don’t get a 60-minute special about the greatest prophet, not even an in-depth article in the New York Times. The Torah presents us with just a few lines to help us decipher this great leader and the model of leadership.

Three things about Moshe’s leadership stand out. First, this great man does not ask to be a leader, instead, he is chosen for it. His first response is “Who am I that I should…” How is that for a campaign slogan? Second, Moshe is not a man of words. Maybe today we would say he is not a good presenter; he does not win his people’s hearts using carefully crafted speeches read from a teleprompter. Third, through his exchanges with God, Moshe has doubts about his own ability to carry out such a historic mission. The Torah wants us to know that even the man chosen by Hashem to lead Israel experiences doubt in his human abilities. I invite us to wonder if perhaps it is time to ask our leaders to be a bit more like Moshe.

This Parsha gives us more than a model for leadership. Exodus is the greatest story ever told about freedom; it has inspired millions of people over thousands of years to fight for freedom. But why? Why do we, today, get this privilege of great freedom? Maybe the answer lies in the words we tend to forget. We all remember Moshe said to Pharaoh, “Let my people go.” But the sentence does not end there. He continues to quote God, “That they may hold a feast unto Me…”. These few words give us a clear answer: freedom comes with a purpose. For some of us, the purpose of our freedom is to carry out God’s will, for others, it is to be worthy of it in our actions. Either way, freedom has a purpose beyond enjoying it, and if we do everything just right, we might just end up standing at the edge of the land flowing with milk and honey.

Shabbat Shalom, Colorado. 

Please email Itai Divinsky at with comments or questions. 

פרשת השבוע מציגה בפנינו את משה, אחד מגדולי המנהיגים שידע העם היהודי. אנחנו לא מקבלים ספיישל שלתכנית תחקיירם מכובדת על הנביא החשוב, או מאמר מעמיק בעיתון חשוב. רק כמה שורות שיעזרו לנו לפענח את המנהיג הגדול הזה ואת מודל ההנהגה שהתורה מציגה לנו.

שלושה דברים במנהיגותו של משה בולטים. ראשית, האיש הגדול הזה לא מבקש להיות מנהיג, הוא נבחר בשביל זה. התגובה הראשונה שלו היא לשאול ” מִ֣י אָנֹ֔כִי כִּ֥י אֵלֵ֖ךְ אֶל־פַּרְעֹ֑ה”. מעניין איך זה היה עובר בתור סיסמת קמפיין? שנית משה הוא לא איש של מילים, אולי היום היינו אומרים שהוא לא “עובר מסך”. הוא לא יכול לכבוש את לב העם באמצעות נאומים מעוצבים בקפידה המוקראים מטלפרומפטר. לבסוף, לאורך כל חילופי הדברים עם ה’ יש למשה ספקות לגבי יכולתו לבצע משימה היסטורית שכזו. התורה רוצה שנדע שגם לאיש שנבחר על ידי ה’ להנהיג את ישראל יש ספק ביכולותיו האנושיות. אני מזמין אותנו לתהות אם אולי הגיע הזמן לבקש מהמנהיגים שלנו להיות קצת יותר כמו משה.

הפרשה לא רק נותנת לנו מודל למנהיגות. יציאת מצרים היא סיפור בקנה מידה אוניבסאלי על חופש, הוא נתן השראה למיליונים במשך אלפי שנים להילחם למען החופש ולהאמין שניתן להשיגו העולם הזה. אבל למה? למה אנו מקבלים היום את הפריבילגיה הזו של חופש? אולי התשובה טמונה במילים שאנו נוטים לשכוח. כולנו זוכרים שמשה אומר לפרעה ” שַׁלַּח֙ אֶת־עַמִּ֔י”, אך המשפט לא מסתיים בזה. הוא ממשיך לצטט את אלוהים ” וְיָחֹ֥גּוּ לִ֖י בַּמִּדְבָּֽר”. המילים הספורות הללו נותנות לנו תשובה ברורה, לחופש יש תכלית. עבור חלקנו תכליתה של החירות היא לבצע את רצון האל, עבור אחרים היא להיות ראויים לה במעשינו. כך או כך, לחופש יש תכלית מעבר להנאה ממנו, ואם נעשה הכל כמו שצריך, אולי עוד נגיע אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ.

שבת שלום